להבדיל מעריכת תוכן שעוסקת בתוכנו של כתב היד העריכה הלשונית, כשמה כן היא, עוסקת בענייני הלשון
מטרתה של העריכה הלשונית היא להוציא את כתב היד מדוייק ונכון מבחינה לשונית, על פי כללי האקדמיה ללשון עברית. העריכה הלשונית עוסקת בכל מה שקשור לתחביר, ולשיפור המשפטים מבחינה תחבירית במידת הצורך, לפיסוק,לתיקון שגיאות כתיב, לניקוד הטקסט במידת הצורך, להאחדת הכתיב בהתאם לבחירת כתיב מלא או חסר לטיפול בחידושים של האקדמיה ללשון עברית, וכמובן להגהות ועוד הגהות.
למה חשוב לעשות עריכה לשונית לטקטס שלכם?
על אף כל תהליכי הבקורת וההגהות שהספר עובר עד להוצאתו לאור, קשה להגיע למצב של אפס ליקויים בכמות גדולה מאוד של מילים. לפיכך, קורה שמשתרבבת למשפט שגיאת כתיב, מילה לא נכונה, מילת שלילה שנעלמת והופכת את משמעותו של המשפט וכד'. ולכן רצוי תמיד שעורך לשוני יעבור על כל הטקסטים וימצא את הלקויות. אם כי תמיד יצוצו עוד כמה שאף אחד לא הצליח לראות. אלו בוודאי יתוקנו במהדורות הבאות...
מהו תחביר?
התחביר היא מערכת הכללים של השפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין. משמעות המשפט תלויה במבנה התחבירי.
לדוגמה: המשפט "דני אכל את התפוח" שונה משמעותית מהמשפט "התפוח אכל את דני". מיקום המילה "דני" במשפט זה הופך אותו לנושא המשפט; מכיוון ש"אכל" הוא פועל בו הנושא הוא מבצע הפעולה, הרי שבמשפט זה "דני" מתפרש כמבצע הפעולה. עם זאת, לא בכל משפט הנושא הוא מבצע הפעולה; במשפט סביל כמו "התפוח נאכל", הנושא הוא התפוח, שאינו מבצע הפעולה.
דוגמה נוספת: המשפט "יוסי נסע לאופיר מתל אביב" הוא משפט דו-משמעי תחבירית. אפשר להבין אותו בשתי דרכים:
יוסי נסע מתל אביב אל אופיר
יוסי נסע אל אופיר, הגר בתל אביב