פתאם היא מגיעה בסערה, התשוקה הזו, הצורך הזה לבטא את עצמך, וגורמת לך להתיישב
ולנסות לדלות מתוך תוכך איזו פנינה של משמעות, שממנה אתה מתחיל ליצור משהו.. אולי סיפור...
הבטן מודיעה, מתרגשים, איזה כיף..
אתם מתחילים לכתוב בהתלהבות ונתקעים,
יש לכם התחלה של סיפור אבל איך ממשיכים מכאן? העלילה לא זזה, איך בכל זאת מתחילים להתקדם?
תשובה: לומדים.
מה לומדים?
לומדים על כל מיני סוגים של עלילות,
על תבניות סיפוריות בז'אנרים השונים,
לומדים לשאול את השאלות הנכונות.
אבל אז בדיוק מתגלים כל מיני חורים בעלילה, מה עושים?
תשובה: נכון, לומדים.
הדרך הקצרה ביותר היא ללמוד. מה ללמוד?
איך לפתח עלילה טובה ואיך להתגבר על כל החורים המעצבנים..
זהו. עכשיו העלילה די זורמת לכם, אבל הדמויות.. הן קצת משעממות
מה עושים?
תשובה: ברור שלומדים.
מה לומדים?
לומדים איך לאפיין דמויות,
איך לבנות להן אופי ואיך לגרום לדמויות המתוקות שלכם להניע את העלילה...
ולסיכום, גם אם אתם כבר כותבים סיפורים, ככל שתלמדו יותר ותעשירו את ארגז הכלים שלכם תצליחו לספק אותה,
את התשוקה הזו, הבלתי נשלטת שלכם לכתוב סיפורים מרתקים לילדים, ותלמדו ליצור סיפורים משובחים ומשמעותיים.
אם אתם רוצים לכתוב אל עצמכם וליצור סיפורים שילדים יאהבו,
וודאו שבכל יום אתם לומדים עוד משהו חדש.
ואל תשכחו ש"איש אינו יכול לכתוב ספר שילדים יאהבו, אם אינו כותב אותו קודם כל לעצמו"
אני מזמינה אתכם לחשוב על הדברים.
אבל אל תחשבו יותר מדי,
כי כשכותבים עם הלב, כל המחשבות מגיעות אחר כך.. בזמן השכתוב – כי כשמשכתבים, משכתבים עם הראש.
