לחזור לילד שהייתי , הילד שנשאר בתוכי...
דמיינו:
השער נפתח.
אתם נכנסים לתחנת הרכבת שנוסעת בזמן.
הכרוז קורא: מי שרוצה לחזור לילדותו מוזמן לעלות ולהתיישב בקרון.
אתם נכנסים לקרון ומתיישבים.
הקטר צופר...
אתם מתחילים לנסוע...
אתם מתבוננים מבעד לחלון הרכבת ותמונות רבות חולפות על פניכם
כתבו: אלו מראות אתם רואים דרך חלון הרכבת...
עכשיו, ענו על השאלות הבאות:
-
בילדותי חלמתי בהקיץ על ?
-
בילדותי רציתי להיות ..... כשאהיה גדול/ה?
-
הפעילות האהובה עלי כילד/ה היתה
-
האוכל האהוב עלי כילד/ה היה.. .
-
האדם שהכי אהבתי היה...
-
הצעצוע האהוב עלי היה...
-
הגננת שלי היתה
-
המורה האהובה עלי היתה...
-
זכרון מתוק של ילדות שיש לי הוא
-
זכרון עצוב של ילדות שאני נושא עמי הוא
-
הפחדים שלי כילד היו
-
בילדותי שנאתי לעשות....
-
בילדותי אהבתי לעשות.....
-
המקצוע החביב עלי בבית הספר היה...
-
חברי הילדות הטובים ביותר שלי היו....
-
עם חברי הילדות שלי אהבתי ל....
-
בילדותי תמיד תהיתי לגבי...
-
בילדותי הוקסמתי מ...
-
הצבע האהוב עלי בילדותי היה...
-
יכולתי לבלות שעות במשחק עם...
-
כשאני מבלה עכשיו עם ילדים אני מרגיש/ה...
סיימתם לכתוב? עברתם חוויה.
נפגשתם עם תת המודע, הוצאתם לאור רגשות. נסעתם בזמן ופגשתם זכרונות.
עכשיו אתם יכולים לעשות שני דברים: לא משנה אם כתבתם במחשב או במחברת.
אתם יכולים לשמור את מה שכתבתם כדי לקרוא אותו שוב מתי שתחליטו, או לזרוק את מה שכתבתם לפח.
אם תשמרו את מה שכתבתם תוכלו לחזור אל הסיפור בכל נקודת זמן. תוכלו לערוך אותו , להוסיף, למחוק, לשנות ....
וליצור לעצמכם סיפור התקשרות של העצמי המבוגר שאתם עם הילד הפנימי שבכם.
במידה ותחליטו לזרוק את מה שכתבתם, תוכלו לענות על השאלות הללו שוב ושוב בכל נקודת זמן ולראות,
שבכל פעם יתכן ותהיינה לכם תשובות נוספות ושונות לאותן השאלות שתנבענה בעיקר מהזכרונות החדשים שיעלו.
כתיבה מעוררת,
שתמיד תכתבו ותהנו,
ענת אומנסקי
רוצים להיות חברים בפייסבוק? לחצו כאן