צעד 1:
כתיבת הספר הראשון שלכם היא לפני הכל תרגול! ולכן, חשוב מאד שתקראו...
טוב, דמיינו לעצמכם שאתם מתחילים לכתוב משהו בפעם ראשונה.
זה כמו שאתם לומדים לצייר...
בשיעור הראשון והשני אתם לומדים כמה טריקים. מתנסים, מציירים משהו, אך עדיין, יש לכם עוד הרבה מה ללמוד...
כך זה גם בכתיבה. לומדים ומתרגלים. מפתחים את הכלים, כלומר את כלי הכתיבה שלכם... כל הזמן.. כל הדרך "למאסטר פיס... ".
מה קורה בדרך? תתחילו לכתוב ולייצר סיפורים. יותר טובים, פחות טובים, כאלו שצריכים לפתח, כאלו שצריכים להמשיך, לקצר, לשפר וכך הלאה.
מאגרי הרעיונות שלכם ילכו ויגדלו.
ולכן, כתיבת הספר הראשון שלכם – היא לפני הכל – תרגול...
זה כמו להתחיל להתאמן בריצה.
אף אחד לא מצפה מכם, שלאחר האימון הראשון בריצה תרוצו מרתון.
גם אתם לא צריכים לצפות לכך מעצמכם!
הטעות הראשונה שעושים הרבה סופרים צעירים היא לחשוב
שלכתוב סיפורים זה קל.
ולא. לכתוב סיפורים זה לא בהכרח קל.
כתיבה יכולה להיות מהנה, מתגמלת ומספקת ביותר וזו מיומנות שבהחלט ניתן ללמוד, אך לא הייתי אומרת שזה קל.
כותבים חדשים רבים, שאינם מיומנים נוטים להתחיל לכתוב בהתלהבות, לצלול פנימה, להתקע בדרך וללכת לאיבוד בעולם שניסו ליצור. הם נבהלים, מכניסים את כתב היד למגירה ולעולם לא מסתכלים עליו שוב
.
ולכן אני מציעה –
לפני שאתם מתחילים לכתוב או שואלים איך לכתוב ספר, קראו כמה ספרים בזא'נר של הספר שאתם חושבים לכתוב. אתם לא יכולים לכתוב אם אתם לא קוראים.
אינכם אוהבים לקרוא?
נחשו מה?
אין לי מושג איך תכתבו אם אתם לא קוראים.
זה יהיה קשה...
אם מישהו מכם יצליח, ספרו לי איך.
מדוע חשוב כל כך לקרוא?
כי הקריאה תעזור לכם לפתח את הקול המיוחד שלכם במה שתכתבו.
גם לחקות כותבים אחרים, זו דרך של למידה.
תחילה נסו לחקות סופרים שאתם אוהבים.
חיקוי סגנונות כתיבה זו נקודת פתיחה טובה שממנה ניתן להתחיל לצמוח.
קראו כמה שיותר בז'אנרים שאתם רוצים לכתוב בהם.
אם אתם אוהבים מתח, קראו ספרי מתח.
העתיקו
- בחרו ז'אנר בו גם אתם רוצים לכתוב את הספר שלכם: ילדים, מבוגרים, רומן, ספר מתח.
- בחרו את הסופר האהוב עליכם ובחרו את אחד הספרים שכתב.
- פתחו מחברת, הכינו לעצמכם עט שאתם אוהבים
- בחרו שלושה פרקים מתוך הספר והתחילו להעתיק.
להעתיק? השתגעת? ועוד בכתב יד?
כן, בדיוק.
לא השתגעתי בכלל.
העתיקו.
וכן, בכתב יד.
קחו מחברת ופשוט העתיקו.
בעצם ההעתקה אתם בעצם מתאמנים.
מתרגלים.
מפנימים,
ולומדים.
ככה בשקט.