לפרוק כעס על מישהו אחר זה נזק כמעט בלתי הפיך. למה? כי שכשאנחנו פורקים כעס אנו יכולים לומר דברים שלא רצינו, או דברים שנתחרט עליהם מאוחר יותר, או דברים שיזיקו לנו בהמשך. במילים אחרות, אנחנו פולטים אנרגיה שלילית מתוכנו החוצה לעולם.
על פי החוק הקוסמי "שדומה נמשך לדומה" אם הוצאנו אנרגיה שלילית על מישהו אנחנו מושכים אלינו את אותה אנרגיה בחזרה. כלומר, במידה וקלקלנו משהו, נקבל קלקולים בחזרה. וזה עוד לפני שנצטרך לתת את הדין על הנזק שנגרום למי שאנו כועסים עליו. ילדים שכועסים עליהם כל הזמן, ילמדו שכדי להשיג משהו צריך לכעוס, והם יפיצו אנרגיה שלילית ויהיו מוקפים באנרגיה שלילית כל הזמן.
עכשיו, בואו ננסה לשנות את מציאות הכעס באמצעות כתיבה יוצרת מציאות.
איך לכתוב?
1. קח דף ועט או מקלדת.... דמיינו שמי שהכעיס אתכם יושב לידכם.
2. כתבו לו את כל מה שעל לבכם ודמיינו שהוא גם קורא הכל ומבין וזה נכנס לו ממש ללב.
אמרו לו את כל מה שרציתם לומר לו. שחררו הכל, ללא שום מגבלות וללא שום חשש.
אל תשאירו שום דבר אצלכם בבטן.
אמרו לעצמכם שאתם כותבים את מה שאתם כותבים למטרה טובה של ניקוי הכעס
ואין לכם שום כוונה לפגוע באף אחד, לא בעצמכם ולא במי שהכעיס אתכם.
לאחר שתסיימו לכתוב הניחו את מה שכתבתם בצד.
3. כעבור שעה, או יום, או מספר ימים, (כל אחד על פי הצורך שלו)
חזרו וקראו את מה שכתבתם.
בדרך כלל, כשתקראו שוב את מה שכתבתם בשעת הכעס,
תגלו שיש הרבה גורמים שמשתתפים במעגל הכעס הזה. אם תהיו מספיק הגונים -
תגלו גם מהו החלק שלכם בעניין ומהם מניעי הכעס שלכם.
ברוב המקרים, תגלו שמניעי הכעס כמעט תמיד מגיעים משורשי הגאווה והאגואיסטיות שלנו,
אנחנו כועסים על דברים שאנו לא מקבלים.
תגלו גם שהכח העיקרי המפעיל אצלנו את רגש הכעס הוא חוסר מימוש הרצון שלנו.
לדוגמה אחד התלמידים שלי כתב בשעת כעסו כי בכל פעם שאשתו מתחילה להסביר לו משהו הוא מתחיל לכעוס...
לאחר שניתח את מה שכתב, הגיע למסקנה שהוא כועס כיון שאינו מעריך את דעתה של אשתו
והוא חושב שהוא חכם הרבה יותר ממנה..."
ויש עוד המון דוגמאות מדהימות אחת יותר מהשנייה...
כשתסיימו לקרוא:
• אתם יכולים לתייק את מה שכתבתם ולחזור ולקרוא את זה שוב במהלך הימים הקרובים.
אם תבחרו באפשרות הזו המשמעות היא שעדיין לא שחררתם את הכעס. וכנראה שיש לכם עוד הרבה מה לומר ולכתוב. לכן, המשיכו לכתוב. הוסיפו את כל מה שעדיין יושב לכם שם בפנים... את כל המחשבות והרגשות שממשיכים לעלות.
• אתם יכולים לשמור את מה שכתבתם בקופסא סגורה, או בקלסר. אם תבחרו באפשרות הזו המשמעות היא שאתם משחררים את הכעס באופן זמני. זה כמו לסלוח אבל לא לשכוח. ואולי גם תשתמשו בכתובים הללו - בעתיד למטרות נעלות אחרות.
• אתם יכולים לקרוע לגזרים את מה שכתבתם ולהשליך את זה לפח - אם תבחרו באפשרות הזו המשמעות היא ששחררתם את הכל ואתם מתכוונים לשכוח....
שמעו מה אמר הרמב"ם על הכעס:
"הכעס מידה רעה היא עד מאד. וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר,
וילמד עצמו שלא יכעס אפילו על דבר שראוי לכעוס עליו. ..."
וחכמים הוסיפו:
"שכל הכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, ואם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו. ובעלי כעס, אין חייהם חיים".
הרב קוק טען שהמניע העמוק והפנימי לכעס הוא היעדר של ביטוי עצמי של האישיות
וכישלונו של אדם להוציא את עצמו אל הפועל ולבטא את כישוריו ומהותו הפנימית.
חז"ל גינו אנשים כעסנים ואמרו "שכל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו!"
והציעו שגם אחרי הכעס הכי מוצדק שיש, צריך למצוא את הדרך למחילה - בראש ובראשונה לעצמנו.
שיהיו לכם ימים יפים שטופי אור ונקיים מכעסים..
