זה לא הסיפור עצמו שנשאר נצחי... גם לא הדמויות... אפילו אם הן יוצאות דופן באיכותן
(כאלו שמשתלבות היטב בסיפורי המקרא).
אז מה כן נשאר נצחי בסיפורים לילדים?
ואיך הופכים סיפורים לילדים לקלאסיקה של כל הזמנים?
אז זהו ... מה שנצחי הוא הנושא, או העניין, שתמיד התלבטו בו ועדיין מתלבטים בו.
והפתרונות ודרכי ההתמודדות משתנים במהלך התקופות.
לדוגמא:
מערכת יחסים בין הורים לילדים... זה נושא נצחי..
מותר ואסור... זה נושא נצחי..
יחסי כוחות בין חלשים לחזקים...
רגשות,
בעיות רגשיות,
חברות בין ילדים,
הצורך של ילדים באהבה .
צרכים של ילדים
כל צורך אנושי באשר הוא... שקשור בילדים...
ועוד ועוד...
אחד ההבדלים המשמעותיים בין הסיפורים של פעם לאלו של היום, היא שבימנו הכותבים מדגישים מאד
את נקודת המבט של הילד. מי חשב פעם על נקודת מבטו של הילד???
הילד בכלל היה נחשב ליצור חסר סמכות לחלוטין.
את דעותיו – עדיף שישמור לעצמו – שלא יתחצף ושלא ימרוד במרותו ובסמכותו של המבוגר היודע הכל….
שני ספרים נודעים מאד בספרות האמריקאית הקלאסית הם החתול בתוך הכובע – של ד"ר סוס
(1957 ), והיכן נמצאים הדברים הפראיים? של מיוריק סנדק. (1963)
בשני הספרים האלו, הילדים עושים בלגן גדול בזמן שההורים אינם נמצאים בסביבתם.
ואפילו לא סתם משתוללים אלא משתוללים בצורה הרסנית, נהנים וצוחקים…
בשום ספר הילד אינו נענש על פעולותיו. בעצם ההורים בכלל לא יודעים…
הרעיון הזה – היה מאד חדשני באותם הזמנים. עד אז היו רגילים שבספרות הילדים תמיד יופיע מוסר כלשהו
או משהו ללמוד ממנו… או הטפה כלשהי…
אבל לתת כח, עוצמה או הצדקה לנקודת מבט של ילד צעיר בימים??? נאיבי, חסר נסיון ודעת???
לתת לגיטימציה לעולמם הפנימי של הילדים??? זה מה שהפך את הספרים ללהיטים בימים ההם…
ואיך להתנהג עם ילדים?
ומה מותר ומה אסור?
ופסיכולוגיה של ילדים…
אלו נושאים נצחיים… שעוד לא נס ליחם…
וכך התרחש התהליך… מו"לים רבים נוכחו לדעת שספרי ילדים יכולים להיות פשוט משעשעים ללא שום שיעור בצידם
– הטפה או מוסר השכל.
הילדים של היום הם ילדי שעשועים…צריך לשעשע אותם - אסור שישתעממו…
חיי היומיום קלים יחסית , רב הילדים אינם עוזרים בעבודות הבית, או פרנסת הבית… ולכן הם פנויים לשעשועים…
יותר מזה… השעשוע מוגדר מתוך עולמו הילדי של הילד ונקודת מבטו.
זה לא אומר שספרי ילדים היום אינם יכולים להכיל שיעור. אך בשל העובדה שהכותב מתחרה עם הטלוויזיה,
המחשבים ומשחקי הוידאו, ספרי ילדים צריכים קודם כל לשעשע... ורק אחר כך ללמד.
כל שיעור חייב להיות מוגש בצורה מעודנת מאד... בלי שירגישו... שמישהו רוצה ללמד משהו...
אם ככותבים אתם יכולים למגר לגמרי את זווית הראיה הבוגרת שלכם… יכול להיות שהסיפור שלכם הוא בדרך להצלחה…
נסו לגרום לשינוי ניכר בדמות שלכם, או לגרום לכך שהיא תלמד משהו על עצמה במהלך הסיפור -
כך גם ילמד גם הקורא. אבל אם יש אפילו רמז קטן להטפה, תשכחו מזה שהילד ימשיך לקרוא.
הוא יסגור את הספר מהר מאד…ומבקרי הספרים – יקראו לסיפור – ספרות מגויסת.
אז זהו..
היום הסיפורים לילדים הרבה יותר מציאותיים מאלו של פעם. פחות אגדות יותר מציאות.
אבל מציאות מתוקנת. כולם מחפשים להגן על נפשו הרכה של הפעוט… לא לחשוף אותו לעולם
הרע… ישנו צורך עמוק להגן על הילדים מאספקטים קשים בחיים.
ספרים על נושאים כגון: מוות, מחלות, גירושים, מלחמות, לחצים, או כל מיני סוגים של התעללויות,
ימצאו את עצמם בעיקר על מדפי הספרייה או מדפי בתי הספר.
בזמנם של האחים גרים, אף אחד לא הוטרד מזה שלסיפור יהיה סוף שאינו טוב. כך היו החיים אז…
וולט דיסני הרגיל אותנו אחרת. סוף טוב.. לכל דילמה… התגברות על כל דבר…
אז מה רוצים המו"לים? למכור.
הם לא יכולים למכור בעיות וצרות… הם צריכים תרופות.
היום ממציאים כדור כמעט לכל מחלה. פתרון פלא מקסם שווא.
המו"לים מחפשים ספרים שמדברים על בעיות אמיתיות יחד עם תקווה –שהיא תרופה למחלה.
או דרך לא דרך …. להתמודדות עם הבעיה.
הסופרת ביאטריס פוטר, המציאה את פטר הארנב. והוא כבר מחזיק מעמד מעל ל-90 שנה כספרות קלאסית,
לא בשל העובדה שהוא ארנב קטן חמוד ומדבר… אלא בשל העובדה שהסיפור עוסק בדילמה שמעסיקה ילדים -
ארנבים עד היום… מערכת יחסים עם ההורה - שמחוקק חוקים ושם גבולות ואוסר איסורים…
בסיפור הזה, פטר הארנב, בניגוד לאיסור של אמו – מחליט לצאת להרפתקה בגנו של החקלאי.
זהו נושא נצחי…
כשחושבים על זה לעומק… זה אפילו מעורר תמיהה האומנם??
הילדים הם אלו שצריכים להחליט מה משעשע ומה משעמם???
ומהי השליחות שלנו ככותבים? והמסר שלנו כמבוגרים?
והאם ישנו ערך לניסיוננו להעביר לילדינו את ניסיון החיים שלנו?
ומה יש ללמוד מאיתנו?
לפעמים נראה שהניסיון להסתיר עולם מכוער מעיני הילדים – הוא די פאתטי.
ילדים כן נחשפים לקשיים בעולם המודרני, אם דרך תוכניות הטלויזיה, משחקי המחשב האלימים מאד,
החיים המודרניים עצמם או אפילו מציאות קשה כלשהי שהם שרויים בה.
ובכל זאת רצוי שככותבים כן תשקיעו בסיפורים – כי הספרים הם אומנם הם רק דרך אחת,
אך יכולים לאפשר לילדים להכיר את בעיותיהם וללמוד להתמודד איתם.
וזוהי בהחלט חלק מהשליחות שלנו ככותבים היום. . .
|
משימת כתיבה
ערכו לעצמכם רשימה של נושאים ותחומי עניין שתוכלו לכתוב עליהם לילדים של היום ושלדעתכם עוד יעניינו גם את הנכדים והנינים שלכם...
זה קשה אבל אפשר להתחיל... חשבו לפחות על עשרה נושאים...
בחרו נושא אחד מתוכם וכתבו עליו סיפור של עד 350 מילים .
|
בהצלחה!
